בדיקת סת"ם

בדיקת תפילין by Aryeh Schechter

39:10. Tefillin that were considered kosher do not (26) ever need to be checked. If one only puts them on (27) periodically then they need to be checked once in seven years. {Rama: and if he doesn't have someone that can check and sew them back up (28) he can put them on without checking. (Beit Yoseph in the name of Orchot Chaim)}.

MB 26: ever - so long as the outside leather is whole, their status does not change and they are considered kosher and we don't fear that a letter was erased or that a hole appeared in the parchment. However one should still check them because they sometimes get ruined because of sweat. If the outside leather became torn or they were soaked in water they need to be checked immediately since the writing might have been erased or ruined. In any case where tefillin need to be checked, but there is no one who can check and re-sew them, then one should put them on without a bracha, since we can't assume that they are still in their previous established state of being kosher in such a case. The Chayei Adam wrote that the same is true [like the case where they were soaked] if the tefillin were in a damp place, and each case should be considered individually.

MB 27: periodically - because we fear that they became moldy; therefore one should check his tefillin twice every seven years.

MB 28: he can put them on - and as for the bracha it can be understood from the Chayei Adam that one needs to make a bracha; the reason is because we have no clear reason to think that they were damaged, as opposed to the case where they were soaked in water or that the outside leather was damaged as mentioned above. Practically speaking it is not clear [if one needs to make a bracha]. One who finds tefillin thrown in the geniza [where old holy books and such were placed, in order to be later buried] without straps and open, we must assume that there is something wrong with them that we cannot see [e.g. they weren't written in order or were written by a child]. However if they were found properly placed in a bag there is no reason to assume that they are not kosher.

בית יוסף אורח חיים סימן לט אות י ד"ה ותפילין שהוחזקו

י ותפילין שהוחזקו בכשרות אין צריכין בדיקה לעולם. בפרק התכלת (מג.) כתבו התוספות (דבור ראשון) דאיתא במכילתא (פרשת בא פרק יז) נאמר כאן ימימה ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו מה להלן י"ב חודש אף כאן מגיד שצריך לבדוק תפילין אחת לי"ב חודש דברי בית הלל בית שמאי אומרים אין צריך בדיקה שמאי אומר אלו תפילין של אבי אימא ובירושלמי פרק המוצא תפילין (עירובין פ"י ה"א) נמי תניא תפילין צריך לבדקן לי"ב חודש דברי רבי רשב"ג אומר אין צריך וכל הני דמצרכי בדיקה סבירא להו בחוקת תפילין הכתוב מדבר ולא קיימא לן הכי מיהו בשימושא רבא איכא שצריכין לבדקן פעמיים בשבוע והני בדיקות לא הוו משום חסרות ויתרות אלא שמא בלו ונתקלקלו וכל זה כתב הרא"ש (הל' תפילין סי' לא) וכתב שיש קצת סעד לדברי שימושא רבא מדאמרינן ביומא (יא.) דמזוזה נבדקת פעמיים בשבוע ומיהו כתב שיש לחלק בין מזוזה לתפילין והרמב"ם כתב בפרק ב' (הי"א) דאפילו אחר כמה שנים אינו צריך לבדקן שכל זמן שחיפויין שלם הרי הם בחזקתן ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכה או שניקבה הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אימא עכ"ל והוא בירושלמי פרק בתרא דעירובין (ה"א) וכתב רבינו ירוחם (ני"ט ח"ה קעא ע"ד) שכן נראה עיקר וכן פסק ברמזים (קצור פסקי הרא"ש סי' לא) והכי נקטינן:

ומ"ש רבינו בשם השאלתות. בפרשת (בא מקומו):

ומ"ש בשם רב עמרם אפילו לארבע או לחמש שנים אינן צריכין בדיקה. נראה דצריך להגיה אפילו לארבעים או לחמישים שנה שכך כתוב בארחות חיים (הל' תפילין סי' כט) שמצא בתשובת הגאונים: וכתב עוד בארחות חיים ואם אינו מניחן אלא לפרקים בודאי צריכים בדיקה שני פעמים בכל שבע שנים עכ"ל: כתוב עוד בארחות חיים בשם רב יוסף גאון במקום שאין שם מי שיודע לתפור תפילין ולבדקן ויש אצלם ישנות יניח אותם בלא בדיקה הואיל ואי אפשר לבדקם ולא לעשותם ואף על גב דמצוה כתקנה לא עביד שכר מצות תפילין איכא 

אורח חיים לט

י') יג) כ'] * ילין שהוחזקו בכשרות, יד אינם צריכים בדיקה (כו) לעולם. ואם אינו מניחן <ו> כא'] אלא (כז) טו לפרקים, צריכים בדיקה פעמים בשבוע. הגה: ואם אין לו מי שיוכל לבדוק ולחזור ולתופרן, (כח) כב'] יניחם כך בלא בדיקה (ב"י בשם א"ח). 

עולת תמיד: יג תפילין שהוחזקו. והיינו דוקא אם לא נתקלקל הבתים עליהם אבל נתקלקל צריכים בדיקה, ולשון הרמב"ם [פ"ב הי"א] כל זמן שחפויין שלהם קיים א"צ בדיקה:

עטרת צבי: כ] תפילין שהוחזקו בכשרות. כגון שלקחן מן המומחה או משאר אדם ובדקן, [אינם] צריכין בדיקה, כל זמן שחפויין שלהם שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבו, אבל אם נשרו העור הבתים במים או נקרעו צריכין בדיקה:

ביאור הלכה: 

מגן אברהם: יד (פמ"ג) א"צ בדיקה. מיהו נכון לבודקן דמתקלקלי מזיעה (כ"ה בשם הגהות ב"י):

משנה ברורה (עם שער הציון): (כו) לעולם - שכל זמן שחיפויין שלם[כו] הרי הן בחזקתן מן הדין ואין חוששין שמא נמחקה אות מתוכן או ניקבה. ומ"מ[כז] נכון לבדקן מפני שמתקלקלין מפני הזיעה. ואם[כח] נקרע חיפוי הבתים או שנשרו במים צריכין בדיקה תיכף שמא נמחק הכתב או נתקלקל. וכל שצריך בדיקה מן הדין ואין לו מי שיבדוק ויתפור אותם[כט] מניחם בלא ברכה דלא שייך אוקמיה אחזקה כה"ג וכתב הח"א דה"ה אם מונחים במקום לח והכל לפי הענין:

ט"ז: (ו) (פמ"ג) אלא לפרקי'. ברמב"ם כתוב א"צ לבודקם כ"ז שחפויים שלם כו' משמע דאם נקרע החפוי צריך בדיקה וה"ה אם נשרו במים דצריך בדיקה:

עטרת צבי: כא] אלא לפרקים. שמתוך שאין מניחן אלא לפרקים יש למיחש שמא בלו ונתקלקלו:

משנה ברורה (עם שער הציון): (כז) לפרקים - דחיישינן[ל] שמא נתעפשו לכך יבדקם שני פעמים בשמיטה:

מגן אברהם: טו (פמ"ג) לפרקים. דחיישי' שמא נתעפשו ונ"ל ה"ה אם נפלו למים:

משנה ברורה (עם שער הציון): (כח) יניחם כך - ולענין ברכה משמע מח"א דצריך לברך והטעם נראה משום דלא ראינו עליהן ריעותא ברורה משא"כ בנשרו במים או שנתקלקל העור וכנ"ל ולמעשה צ"ע. המוצא תפילין[לא] מושלכין בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאן דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש:

עטרת צבי: כב] יניחם בלא בדיקה. אף על גב דמצוה כתיקונה לא עביד מכל מקום שכר מצות תפילין איכא: עכ"ל: 
  38 -10 Dirshu

בדיקת סת"ם

 בתפילין שסוגרים עם דבק ואין אויר שולט לכאורה נשאר בספק דין כמניחין לפרקים by Aryeh Schechter on Scribd

 כתב מרן הרב עובדיה יוסף [שליט"א] זצ"ל

שבזמנינו שרבו סופרים ומגיהים שאינם מומחים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, וכמה פעמים נמצאו פסולים באותיות שלהם לכן ראוי להחמיר ולבדקן בימי אלול, ובמזוזות יש להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין אין חיוב לבדקן אלא פעם אחת בכל שלוש שנים ומחצה, וכן האריך בזה הגאון רבי 
דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (סימן לט.) והעלה כן להלכה ולמעשה.

עיין קול יעקב מבעל כף החיים לב קטו ובבשבט הלוי  ח"ח סימן קס"א 

וכבר כתב הדעת קדושים בזמנו שכל היד המרבה לבדוק הרי זו משובחת 

ועיין  בשבט הלוי הנ"ל שכתב שבזמן הזה הרי זה ענין יותר חמור מסתם הרי זה משובח אלא

 מעיקר ההלכה הוא ממש

מנהג אנשי מעשה לבדוק התפילין והמזוזות 

בכל שנה ושנה בימי חודש אלול 

 או עכ"פ 

פעמיים בשבעה שנים 

אך כאמור אינו חובה

עפ"י הדין אלא מנהג חסידות ורק תפילין שהיו 

מונחים זמן רב ללא שהשתמשו בהן יש לבדקן 

קודם שמתחילים להשתמש בו שוב. 

פסקי תשובות

בדיקת תפילין ש"ע לט-י by Aryeh Schechter

>

MB 26: ever - so long as the outside leather is whole, their status does not change and they are considered kosher and we don't fear that a letter was erased or that a hole appeared in the parchment. However one should still check them because they sometimes get ruined because of sweat. If the outside leather became torn or they were soaked in water they need to be checked immediately since the writing might have been erased or ruined. In any case where tefillin need to be checked, but there is no one who can check and re-sew them, then one should put them on without a bracha, since we can't assume that they are still in their previous established state of being kosher in such a case. The Chayei Adam wrote that the same is true [like the case where they were soaked] if the tefillin were in a damp place, and each case should be considered individually.

MB 27: periodically - because we fear that they became moldy; therefore one should check his tefillin twice every seven years.

MB 28: he can put them on - and as for the bracha it can be understood from the Chayei Adam that one needs to make a bracha; the reason is because we have no clear reason to think that they were damaged, as opposed to the case where they were soaked in water or that the outside leather was damaged as mentioned above. Practically speaking it is not clear [if one needs to make a bracha]. One who finds tefillin thrown in the geniza [where old holy books and such were placed, in order to be later buried] without straps and open, we must assume that there is something wrong with them that we cannot see [e.g. they weren't written in order or were written by a child]. However if they were found properly placed in a bag there is no reason to assume that they are not kosher.

בית יוסף אורח חיים סימן לט אות י ד"ה ותפילין שהוחזקו

י ותפילין שהוחזקו בכשרות אין צריכין בדיקה לעולם. בפרק התכלת (מג.) כתבו התוספות (דבור ראשון) דאיתא במכילתא (פרשת בא פרק יז) נאמר כאן ימימה ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו מה להלן י"ב חודש אף כאן מגיד שצריך לבדוק תפילין אחת לי"ב חודש דברי בית הלל בית שמאי אומרים אין צריך בדיקה שמאי אומר אלו תפילין של אבי אימא ובירושלמי פרק המוצא תפילין (עירובין פ"י ה"א) נמי תניא תפילין צריך לבדקן לי"ב חודש דברי רבי רשב"ג אומר אין צריך וכל הני דמצרכי בדיקה סבירא להו בחוקת תפילין הכתוב מדבר ולא קיימא לן הכי מיהו בשימושא רבא איכא שצריכין לבדקן פעמיים בשבוע והני בדיקות לא הוו משום חסרות ויתרות אלא שמא בלו ונתקלקלו וכל זה כתב הרא"ש (הל' תפילין סי' לא) וכתב שיש קצת סעד לדברי שימושא רבא מדאמרינן ביומא (יא.) דמזוזה נבדקת פעמיים בשבוע ומיהו כתב שיש לחלק בין מזוזה לתפילין והרמב"ם כתב בפרק ב' (הי"א) דאפילו אחר כמה שנים אינו צריך לבדקן שכל זמן שחיפויין שלם הרי הם בחזקתן ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכה או שניקבה הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אימא עכ"ל והוא בירושלמי פרק בתרא דעירובין (ה"א) וכתב רבינו ירוחם (ני"ט ח"ה קעא ע"ד) שכן נראה עיקר וכן פסק ברמזים (קצור פסקי הרא"ש סי' לא) והכי נקטינן:

ומ"ש רבינו בשם השאלתות. בפרשת (בא מקומו):

ומ"ש בשם רב עמרם אפילו לארבע או לחמש שנים אינן צריכין בדיקה. נראה דצריך להגיה אפילו לארבעים או לחמישים שנה שכך כתוב בארחות חיים (הל' תפילין סי' כט) שמצא בתשובת הגאונים: וכתב עוד בארחות חיים ואם אינו מניחן אלא לפרקים בודאי צריכים בדיקה שני פעמים בכל שבע שנים עכ"ל: כתוב עוד בארחות חיים בשם רב יוסף גאון במקום שאין שם מי שיודע לתפור תפילין ולבדקן ויש אצלם ישנות יניח אותם בלא בדיקה הואיל ואי אפשר לבדקם ולא לעשותם ואף על גב דמצוה כתקנה לא עביד שכר מצות תפילין איכא 

אורח חיים לט

י') יג) כ'] * ילין שהוחזקו בכשרות, יד אינם צריכים בדיקה (כו) לעולם. ואם אינו מניחן <ו> כא'] אלא (כז) טו לפרקים, צריכים בדיקה פעמים בשבוע. הגה: ואם אין לו מי שיוכל לבדוק ולחזור ולתופרן, (כח) כב'] יניחם כך בלא בדיקה (ב"י בשם א"ח). 

עולת תמיד: יג תפילין שהוחזקו. והיינו דוקא אם לא נתקלקל הבתים עליהם אבל נתקלקל צריכים בדיקה, ולשון הרמב"ם [פ"ב הי"א] כל זמן שחפויין שלהם קיים א"צ בדיקה:

עטרת צבי: כ] תפילין שהוחזקו בכשרות. כגון שלקחן מן המומחה או משאר אדם ובדקן, [אינם] צריכין בדיקה, כל זמן שחפויין שלהם שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבו, אבל אם נשרו העור הבתים במים או נקרעו צריכין בדיקה:

ביאור הלכה: 

מגן אברהם: יד (פמ"ג) א"צ בדיקה. מיהו נכון לבודקן דמתקלקלי מזיעה (כ"ה בשם הגהות ב"י):

משנה ברורה (עם שער הציון): (כו) לעולם - שכל זמן שחיפויין שלם[כו] הרי הן בחזקתן מן הדין ואין חוששין שמא נמחקה אות מתוכן או ניקבה. ומ"מ[כז] נכון לבדקן מפני שמתקלקלין מפני הזיעה. ואם[כח] נקרע חיפוי הבתים או שנשרו במים צריכין בדיקה תיכף שמא נמחק הכתב או נתקלקל. וכל שצריך בדיקה מן הדין ואין לו מי שיבדוק ויתפור אותם[כט] מניחם בלא ברכה דלא שייך אוקמיה אחזקה כה"ג וכתב הח"א דה"ה אם מונחים במקום לח והכל לפי הענין:

ט"ז: (ו) (פמ"ג) אלא לפרקי'. ברמב"ם כתוב א"צ לבודקם כ"ז שחפויים שלם כו' משמע דאם נקרע החפוי צריך בדיקה וה"ה אם נשרו במים דצריך בדיקה:

עטרת צבי: כא] אלא לפרקים. שמתוך שאין מניחן אלא לפרקים יש למיחש שמא בלו ונתקלקלו:

משנה ברורה (עם שער הציון): (כז) לפרקים - דחיישינן[ל] שמא נתעפשו לכך יבדקם שני פעמים בשמיטה:

מגן אברהם: טו (פמ"ג) לפרקים. דחיישי' שמא נתעפשו ונ"ל ה"ה אם נפלו למים:

משנה ברורה (עם שער הציון): (כח) יניחם כך - ולענין ברכה משמע מח"א דצריך לברך והטעם נראה משום דלא ראינו עליהן ריעותא ברורה משא"כ בנשרו במים או שנתקלקל העור וכנ"ל ולמעשה צ"ע. המוצא תפילין[לא] מושלכין בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאן דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש:

עטרת צבי: כב] יניחם בלא בדיקה. אף על גב דמצוה כתיקונה לא עביד מכל מקום שכר מצות תפילין איכא: עכ"ל: 
  38 -10 Dirshu

Inyan Magazine Article by Aryeh Schechter

Inyan Article by Aryeh Schechter